Omega moon watch – השעון שכולם מדברים עליו

Credit by:www.omegawatches.com

אומגה ספידמאסטר

Omega moon watch – אומגה ספידמאסטר הוא ליין של שעיונים כרונוגרפים שהתחיל בשנת 1957. על אף ששעונים כרונוגרפים קיימים מהמאה ה19, אומגה ספידמאסטר הפך לשם נרדף להרבה שעונים כרונוגרפיים שהגיעו ממנו והלאה.

השעון זכה לשם התואר מונוואצ' כיוון שבשנת 1965 האסטרונאוט וולטר שירה ענד אותו בטיסתו במסימת אטלס 8. השם בספציפיות מתייחס בעיקר לדגם של אותו שנה בצורתו הקלאסית, אך למטרות שיווק הכינוי התרחב. 

אומגה ספידמאסטר בתחילתו

ה-Spedmaster לא תוכנן במקור לחקר החלל. במקום זאת, הוא הוצג בשנת 1957 ככרונוגרף ספורט ומירוצים בעקבות הכרונוגרפים המוקדמים של שנות ה-20 וה-30, כולל הכרונוגרף אומגה 28.9, שהיה הכרונוגרף הקטן הראשון של אומגה, המשלים את מעמדה של אומגה כשומרת הזמן הרשמית של המשחקים האולימפיים.

דגם ה-Speedmaster הראשון, ה-Reference CK 2915, התבסס על ידי תנועת אומגה קליבר 321. תנועה זו פותחה בשנת 1946 על ידי אלברט פיגה ממייסדי הובולט, בחברה הקודמת שלו, אשר נרכשה בשנת 1932 על ידי חברת האם של אומגה.

השם "Speedmaster" נטבע מהלוח החדש של הדגם בקנה מידה טכימטר (מנירוסטה מוברשת) ועל פי המוסכמה שנקבעה על ידי מותגי אומגה הקודמים Seamaster ו-Railmaste.

הדגם הביא את פריסת הכרונוגרף המשולשת ל-12 שעות של הסדרה,בעל כיפת  קריסטל פרספקס (ששמה Hésalite), וסמני אינדקס פשוטים בעלי ניגודיות גבוהה; אבל, בניגוד לרוב דגמי ה-Speedmaster הבאים, הוא השתמש בסט החצים הרחב של אומגה. בשנת 1959, שוחררה גרסה שנייה, CK 2998, עם לוח בסיס אלומיניום שחור 1000, טכימטר 500 מחוגי אלפא. זה עודכן שוב בשנת 1963 על ידי הפניות ST 105.002, ששמרו על מחוגי האלפא.

ה-Speedmaster הראשון עם הכינוי "Professional" על החוגה, עם מקרה א-סימטרי כדי להגן על דוחפי הכרונוגרף והכתר. כל הספידמאסטרים המוקדמים השתמשו באותה תנועת קליבר 321, שהוחלפה רק ב-1968/1969 עם הצגת תנועת קליבר 861, ששימשה ב"שעון הירח". השעונים ששימשו למשימתו של אפולו 11 היו גרסאות "קדם-ירח" 321 משנת 1967, למרבה האירוניה.

השעון המתאים לירח – כרונוגרף

כרונוגרפים פותחו תחילה לשימוש בארטילרית קרב, אך עד מהרה הפכו חיוניים לשימוש במכונות ביצועים גבוהים, במיוחד על ידי טייסים, אך מאוחר יותר גם על ידי נהגי מכוניות מירוץ. צוללות, שגם הסתמכו מאוד על תזמון שבריר שנייה עבור מה שהיה בעצם נסיעה עיוורת, היו ידועים בשימוש בכרונוגרפים. היכולת לתזמן, ולפיכך לכייל, צריכת דלק, מסלול ומשתנים אחרים אפשרו גם נסיעה יעילה יותר וגם טייסים טובים יותר ונהגי מרוץ. כאשר הנשיא אייזנהאואר קבע שטייסי ניסוי יהיו האפשרות היחידה המותרת עבור פרויקט מרקורי, הכללת כרונוגרף מסוג כלשהו הייתה כמעט מובטחת.

שלוש שנים לפני ההסמכה הרשמית של הספידמאסטר לטיסה בחלל, האסטרונאוט וולי שירה לקח את ה-CK 2998 האישי שלו על סיפון Mercury-Atlas 8 (סיגמה 7) ב-3 באוקטובר 1962. באותה שנה, על פי אנקדוטה שחזרה על ידי חומרי עיתונות ופרסומים מסחריים של אומגה, נרכשו בחשאי מספר שעוני יד כרונוגרפים מסחריים מקוריגאנ'ס, תכשיטנית מיוסטון, כדי להעריך את השימוש בהם עבור תוכניות ג'מיני ואפולו של נאס"א.

התחרות של נאסא

מותגים שנמצאו בבחינה רשמית לשילוח עם האסטרונאים לחלל, כללו ברייטלינג, רולקס ואומגה, כמו גם אחרים שייצרו כרונוגרפים מכניים. המילטון הגיש שעון כיס ונפסל בהתחלה, כך הותיר שלושה מתמודדים: רולקס, לונגינס-וויטנאואר ואומגה. השעונים הללו עברו כולם בדיקות בתנאים קיצוניים:

טמפרטורה גבוהה: 48 שעות ב-160 מעלות צלזיוס ואחריה 30 דקות ב-200 מעלות צלזיוס 

טמפרטורה נמוכה: ארבע שעות ב-0°F (-18°C)

מחזורי טמפרטורה כמעט בוואקום: חמישה עשר מחזורי חימום ל-160 מעלות צלזיוס 

למשך 45 דקות, ולאחר מכן קירור למינוס 18מעלות צלזיוס למשך 45 דקות ב-10–6 אטמוספירה

לחות: 250 שעות בטמפרטורות שבין 68°F (20°C) ל-160°F (71°C) בלחות יחסית של 95%

סביבת חמצן: 100% חמצן ב-0.35 אטמוספירה ו-71 מעלות צלזיוס למשך 48 שעות

הלם: שישה זעזועים של 11 אלפיות השנייה 40 גרם מכיוונים שונים

תאוצה לינארית: מ-1 ל-7.25 גרם תוך 333 שניות

לחץ נמוך: 90 דקות ב-10-6 אטמוספירות ב-160 מעלות צלזיוס (71 מעלות צלזיוס), ולאחר מכן 30 דקות ב-200 מעלות צלזיוס (93 מעלות צלזיוס)

לחץ גבוה: 1.6 אטמוספירה למשך שעה

רטט: שלושה מחזורים של רטט של 30 דקות בטווח של 5 עד 2000 הרץ עם דחף של מינימום 8.8 גרם

רעש אקוסטי: 30 דקות ב-130 dB מ-40 עד 10,000 הרץ[

אומגה ספידמאסטר נשלח לירח

כל הכרונוגרפים שנבדקו היו דגמים מכניים שנפצעו ביד. לא הכרונוגרף האוטומטי הראשון ולא שעון הקוורץ הראשון לא יהיו זמינים עד 1969, הרבה אחרי שתוכנית החלל יצאה לדרך. ההערכה הסתיימה במרץ 1965 בבחירת ה-Spedmaster, ששרד את המבחנים תוך שהוא נשאר ברובו בתוך קצב של 5 שניות ליום.

בשנת 1966, Speedmaster reference 105.01 עודכן למספר 145.012. שני הדגמים הללו יהיו שני רפרנסים של ספידמאסטר הידועים שנלבשו על הירח על ידי אסטרונאוטים של אפולו, "שעוני הירח" המקוריים. ספידמאסטרים שימשו לאורך תוכנית אפולו המוקדמת, והגיעו לירח עם אפולו 11. באופן אירוני. , דגמים אלה וקודמים ידועים באופן לא פורמלי כ-Speedmasters "קדם-ירח", שכן ייצורם קדם לנחיתה על הירח וחסרים את הכתובת שהדגמים הבאים נושאים: "השעון הראשון שנלבש על הירח".

צעד גדול לאומגה

למרות שמפקד אפולו 11 ניל ארמסטרונג היה הראשון שדרך על הירח, הוא השאיר את ה-105.012 Speedmaster שלו בתוך מודול הירח כגיבוי, מכיוון שהטיימר האלקטרוני היה לא תקין, באז אולדרין בחר לענוד את שלו, וכך הפך הספידמאסטר שלו לשעון הראשון שנענד על הירח. מאוחר יותר כתב על החלטתו:

זה היה אופציונלי לענוד את השעון בזמן שהלכנו על פני הירח… מעט דברים פחות נחוצים כאשר מסתובבים על הירח מאשר לדעת מה השעה ביוסטון, טקסס. אף על פי כן, בהיותי בחור של שעונים, החלטתי לענוד  את ה-Speedmaster על פרק כף יד ימין שלי סביב החלק החיצוני של חליפת החלל המסורבלת שלי.

שעון הירח של אומגה

מאז 1969 אומגה מתהדרת בדגם הזה של כרונוגרף הספידמאסטר שלה, ניתן להשיגו בצבעים שונים של רצועת סגסוגת זהב או ברצועת ניילון, ולבחור בין זכוכית מחוסנת לבין קריסטל ספיר. בקניית שעון חדש תשלמו בין חמשת אלפים לשבת אלפים דולר ותוכלו לדעת שהשעון שלכם מספיק עמיד גם בשביל ללוות אתכם לירח.

רוצים לדעת עוד על שעוני אומגה? לחצו כאן